מזונות ילדים

האחריות ההורית לילדים כוללת גם את האחריות הכלכלית לסיפוק הצרכים החומריים של הילדים. חישוב חלוקת נטל המזונות בין ההורים יכול להיעשות בדרכים שונות ובלבד שבסופו של דבר הצרכים הבסיסיים של הילדים יסופקו על ידי ההורים (בית משפט יכול להתערב בהסכם שבו לדעת בית המשפט לא ניתן מענה מספיק לצרכי הילדים) 

באין הסכמה אחרת בין ההורים, המשפט הישראלי מחיל, לעניין מזונות הילדים, את הדין האישי של ההורים (המשפט העברי - כשמדובר בהורים יהודיים). הדין החל על יהודים איננו שוויוני אלא מטיל אחריות מוגברת על האב למזונות הילדים. ואולם כיום קיימת נטיה בפסקי דין רבים לצמצמם, מטעמי הגינות, את חוסר השוויון בין ההורים, במיוחד כאשר מדובר במשמורת משותפת מלאה וביכולות כלכליות דומות של ההורים, ואולם הדין כאמור נותר לא שוויוני.

בהליך הגישור אנו מבקשים לבנות מנגנון הוגן ומאוזן לחלוקת הנטל הכלכלי בין ההורים שיביא בחשבון מספר גורמים, וביניהם:

• צרכי הילדים- הצרכים הקבועים והמשתנים, כולל צרכים מיוחדים.
• יכולות ההכנסה וצרכי הקיום של ההורים.
• המקום שבו מתנהלים החיים של הילדים, חלוקת הזמן של הילדים עם ההורים, והמשמעות הכלכלית של חלוקה זו.

על פי הדין פסיקת מזונות איננה סופית אלא יכולה להשתנות בהתקיים שינוי נסיבות מהותי. גם בהליך הגישור ניתן להביא בחשבון מראש אפשרויות של שינויי נסיבות שיביאו לשינויים בהסכם המזונות, כך שההסכם יוכל להתאים לצדדים לאורך זמן.

הליך הגישור מכוון לסייע לבני הזוג להגיע להסכם מזונות הוגן  שייתן ביטחון כלכלי ומענה לאורך זמן לצרכי הילדים, ושגם יביא בחשבון את היכולות והצרכים של ההורים באופן שיאפשר איזון ביכולת של ההורים להעניק מעצמם לילדים.