חלוקת רכוש

במהלך החיים המשותפים כל אחד מבני הזוג מביא את תרומתו היחודית למאמץ הזוגי לבניית התא המשפחתי. התרומה הינה במשאבים חומריים אך לא פחות חשוב, גם בתרומה לתחזוקה ולטיפוח הקן המשפחתי.
בהליך הגישור לגירושין אנו עוסקים בהסדר לחלוקת הרכוש שבני-הזוג צברו ביחד וגם לחוד במהלך החיים המשותפים. הנכסים יכולים להיות ממשיים (בית, חסכונות, מטלטלין וכיו"ב), אך גם זכויות עתידיות כגון פנסיה שנצברה במהלך החיים המשותפים.

הליך הגישור מכוון להשיג חלוקה הוגנת של הרכוש שנצבר על ידי בני הזוג כך שבני הזוג יוכלו לצאת לדרכם החדשה ממקום שהוא שווה ככל הניתן ובאופן שיאפשר לכל אחד מבני הזוג להתפתח ולהתבסס בחייו החדשים.

כאשר מצבם של בני הזוג דומה (מבחינה כלכלית, תעסוקתית, בריאותית וכיו"ב), חלוקת הרכוש תתבסס על עיקרון השוויון, ואולם לעיתים קיים פער משמעותי במצבם הכלכלי של בני הזוג, כולל פער בכושר ההשתכרות, ובמקרה זה חלוקה שווה של הרכוש בין בני הזוג דווקא עלולה להיות לא הוגנת, ולכן בהליך הגישור נתייחס גם לפערים משמעותיים בין בני הזוג במסגרת השאיפה להגיע להסכם הוגן.

שתי הערות לעניין חלוקת הרכוש:
* חלוקת הזכויות בבית: לזוגות רבים הבית הוא הנכס העיקרי שנצבר במהלך החיים המשותפים. הבית איננו רק נכס אלא משמש כמקום המגורים של המשפחה ועל כן קיים הצורך להשקיע מחשבה רבה באופן שיש להתייחס לבית, ולשאוף להגיע לבהירות מקסימלית ביחס להסדר המתאים לבית.

* חלוקת זכויות פנסיוניות: בהליך הגישור אנו עוסקים גם בחלוקה של זכויות עתידיות (פנסיות). לאחרונה (בשנת 2014) חוקק "חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו התשע"ד–2014" לפיו ניתן לרשום אצל גופים משלמים את הסדר החלוקה של החיסכון פנסיוני בין חוסך ובין בן זוגו לשעבר. לצורך כך נדרשים בני הזוג המתגשרים לפנות גם לאקטואר על מנת שיערוך את החישובים המדוייקים בהתאם להסכמות שהושגו בהליך הגישור, ויכין מסמך (המכונה "פסיקתא") שבית המשפט יתן לו תוקף של פסק דין ואשר אותו יש להעביר לגופים המשלמים, לצורך הבטחת הזכויות הפנסיוניות של בני הזוג לשעבר.